Dans ce cours nous parlons de la siginification du jeune de kipour et du feminisme dans la torah .
Les documents
כו וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. כח וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כט כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ. ל וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. לא כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.
L'Éternel parla à Moïse en ces termes: 27 "Mais au dixième jour de ce septième mois, qui est le jour des Expiations, il y aura pour vous convocation sainte: vous mortifierez vos personnes, vous offrirez un sacrifice à l'Éternel, 28 et vous ne ferez aucun travail en ce même jour; car c'est un jour d'expiation, destiné à vous réhabiliter devant l'Éternel votre Dieu. 29 Aussi, toute personne qui ne se mortifiera pas en ce même jour, sera supprimée de son peuple; 30 et toute personne qui fera un travail quelconque en ce même jour, j'anéantirai cette personne-là du milieu de son peuple. 31 Ne faites donc aucune sorte de travail: loi perpétuelle pour vos générations, dans toutes vos demeures. 32 Ce jour est pour vous un chômage absolu, où vous mortifierez vos personnes; dès le neuf du mois au soir, depuis un soir jusqu'à l'autre, vous observerez votre chômage."
Talmud yomah 81
ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי
The Gemara asks: And the tanna who learns a verbal analogy from the words “that same day,” “that same day,” what does he do with the phrase: “On the ninth day of the month”? The Gemara answers: He requires it, in accordance with that which Ḥiyya bar Rav of Difti taught. As Ḥiyya bar Rav of Difti taught: It states: “And you shall afflict your souls on the ninth day of the month” (Leviticus 23:32). But does one afflict oneself on the ninth of Tishrei? Doesn’t one in fact afflict oneself on the tenth of Tishrei? Rather, the verse comes to tell you: Anyone who eats and drinks on the ninth of Tishrei and then fasts on the tenth, the verse ascribes him credit as though he fasted on both the ninth and the tenth. The verse alludes to this when it states that the fast is on the ninth.
Talmud yomah 87b
ת"ר מצות וידוי ערב יוה"כ עם חשכה אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע"פ שהתודה קודם שאכל ושתה מתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה
§ The Sages taught: The main mitzva of confession is on Yom Kippur eve when darkness falls. But the Sages said: One should also confess on Yom Kippur eve before he eats and drinks at his last meal before the fast lest he become confused at the meal, due to the abundance of food and drink, and be unable to confess afterward. And although one confessed before he ate and drank, he confesses again after he eats and drinks, as perhaps he committed some sin during the meal itself. And although one confessed during the evening prayer on the night of Yom Kippur, he should confess again during the morning prayer. Likewise, although one confessed during the morning prayer, he should still confess during the additional prayer. Similarly, although one confessed during the additional prayer, he should also confess during the afternoon prayer; and although one confessed during the afternoon prayer, he should confess again during the closing prayer [ne’ila].
Yalkut chimony berechit
שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאל א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו עבודה זרה היה הקב"ה מתעצב מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקב"ה הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה כיון שראו שמחזאי ועזאל כך עמדו ונשאו נשים והולידו בנים היווא והייא ועזאל היה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטין של נשים שמפתים את בני אדם להרהור עבירה מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי וא"ל עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו מה יעשו בניו ממה יאכלו אם העולם חרב שכל אחד ואחד היה אוכל בכל יום אלף גמלים ואלף סוסים ואלף שורים. בלילה ראו היווא והייא שניהם חלומות אחד מהן ראה אבן גדולה פרוסה על הארץ כשלחן והיתה הארץ חרותה וכתובה שיטות שיטות והיה מלאך יורד מן הרקיע ובידיו כמין סכין והיה גורר ומוחק כל אותן השיטות ולא היה משייר בה אלא ארבע תיבות והאחד ראה פרדס גדול משובח נטוע מכל מיני אילנות והיו בו מלאכים ובידן קרדומות והיו מקצצין כל האילנות ולא שיירו בו אלא אילן אחד של שלשה ענפים כיון שננערו עמדו בבהלה ובאו אצל אביהם אמר להם עתיד הקב"ה להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין אמר להם אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן (נג) שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הן מזכירין היווא והייא מיד נתקררו דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה בבגדי צבעונין של נשים ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביום הכפורים איל אחד לה' שיכפר על ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל והוא עזאזל שבתורה:
« Lorsque la génération du déluge a commencé à pratiquer l’idolâtrie, D a été attristé. Deux anges « Chemhazay » et « Azael » ont dit à D « ne t’avions nous pas averti que ça ne valait pas la peine de créer l’homme ? » et D a répondu « mais si je détruis l’homme, alors qui va s’occuper du monde ? » Les anges ont répondu « nous nous en occuperons ». Mais D a dit « si vous descendez sur terre vous aller être pire que les hommes ». Mais Chemhazay et Azael ont demanda à essayer. Des qu’ils sont arrivés sur terre, les anges ont vu que les filles de l’homme étaient belles et qu’ils ne pouvaient pas contrôler leurs pulsions. Tout de suite Chemhazay a vu une jeune fille qui s’appelait Astrathée, et il a voulu avoir des rapports sexuels avec elle. Mais elle lui a dit « je suis d’accord à condition que tu m’enseignes le nom divin explicite qui vous permet de monter dans le ciel ». Chemhazay lui a enseigné le nom et elle l’a utilisé pour monter au ciel et lui échapper. Lorsque D a vu ca, il a décidé de transformer Astrathée en étoile, en la fixant parmi les sept étoiles qui accompagnent le soleil elle est devenue l’étoile de venus. ».. « Chemhazay a fait techouvah et il s’est pendu entre le ciel et la terre, en mettant sa tête en bas et ses pieds dans le ciel, mais Azael, lui à continue à créer des habits colorés pour exciter les désirs de l’homme. C’est pour cela qu’à Yom Kippour on apporte deux boucs. Un bouc pour D afin qu’il pardonne les fautes d’Israël et un autre bouc pour Azael afin qu’il supporte les fautes d’Israël »
Yoma 54b
רב אחא בר יעקב אמר לעולם במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב (מלכים א ו, כט) ואת כל קירות הבית מסב קלע (מלכים א ו, לה) כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה
Rav Aḥa bar Ya’akov said: Actually, Rav Ketina’s statement is referring to the Second Temple: There was a curtain at the entrance of the Holy of Holies, and indeed there were images of cherubs there, i.e., drawn or engraved pictures of the cherubs on the walls. As it is written: “And he carved all the walls of the house round about with carved figures of cherubs and palm trees and open flowers, within and without” (I Kings 6:29), and it is further stated: “And he overlaid them with gold fitted upon the graven work” (I Kings 6:35), which teaches that in addition to the cherubs within the sacred place, other cherubs were drawn on the walls.
וכתיב (מלכים א ז, לו) כמער איש ולויות מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא
And it is written: “According to the space of each with loyot” (I Kings 7:36). The Gemara asks: What is the meaning of: “According to the space of each with loyot”? Rabba bar Rav Sheila said:
כאיש המעורה בלוייה שלו אמר ריש לקיש בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו מיד הזילום שנאמר (איכה א, ח) כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה
It means like a man joined and clinging to his livaya, his partner, i.e., his wife. In other words, the cherubs appeared to be embracing one another. Reish Lakish said: When gentiles destroyed the Second Temple and entered the Sanctuary, they saw these drawings of cherubs clinging to one another. They peeled them from the wall, took them out to the market, and said: These Jews, whose blessing is a blessing and whose curse is a curse, due to their great fear of God, should they be occupied with such matters, making images of this kind? They immediately debased and destroyed them, as it is stated: “All who honored her debase her because they have seen her nakedness” (Lamentations 1:8).
Deut 8 21
Tu te rappelleras cette traversée de quarante ans que l'Éternel, ton Dieu, t'a fait subir dans le désert, afin de t'éprouver par l'adversité, afin de connaître le fond de ton cœur, si tu resterais fidèle à ses lois, ou non. 3 Oui, il t'a fait souffrir et endurer la faim, puis il t'a nourri avec cette manne que tu ne connaissais pas et que n'avaient pas connue tes pères; pour te prouver que l'homme ne vit pas seulement de pain, mais qu'il peut vivre de tout ce que produit le verbe du Seigneur
Comments